שיר זהרה אלפסיה
/ מאת ארז ביטוןללמוד ספרות בקלות
זוֹהָרָה אַלְפַסִיָה
זַמֶּרֶת הֶחָצֵר אֵצֶל מֻחַמַד הַחֲמִישִׁי בְּרַבָּת בְּמָרוֹקו.
אוֹמְרִים עָלֶיהָ שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁרָה,
לָחֲמוּ חַיָּלִים בְּסַכִּינִים
לְפַלֵּס דֶּרֶך בֶּהָמוֹן
לְהַגִּיעַ אֶל שׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ
לְנַשֵּׁק אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ
לָשִׂים כֶּסֶף רִיאָל לְאוֹת תּוֹדָה
זוֹהָרָה אַלְפַסִיָה,
הַיּוֹם, נִתָּן לִמְצֹא אוֹתָהּ
בְּאַשְׁקְלוֹן, בְּעַתִּיקוֹת ג', לְיַד לִשְׁכַּת הַסַּעַד,
רֵיחַ שְׁיָרִים שֶׁל קֻפְסְאוֹת סַרְדִּינִים עַל שֻׁלְחָן מִתְנוֹדֵד בֶּן שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם,
שְׁטִיחֵי מֶלֶך מַרְהִיבִים, מְרֻבָּבִים עַל מִטַּת סוֹכְנוּת,
בַּחֲלוּק בֹּקֶר בָּהוּ
שָׁעוֹת בַּמַּרְאָה
בְּצִבְעֵי אִפּוּר זוֹלִים
וּכְשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת:
מֻחַמַד הַחֲמִישִׁי אִישׁוֹן עֵינֵינוּ
אֵינְךָ מֵבִין בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן.
לְזוֹהָרָה אַלְפַסִיָה קוֹל צָרוּד,
לֵב צָלוּל וְעֵינַיִים שְׂבֵעוֹת אַהֲבָה.
זוֹהָרָה אַלְפַסִיָה.
רקע:
זוהרה אלפסיה הייתה זמרת החצר של מלך מרוקו מוחמד החמישי, בגיל 55 היא עולתה לארץ, ותרמה את מתנות המלך למוזיאון ישראל. היא חייה בשכונת עוני באשקלון ונפטרה בשנת 1987, היא סיימה את חייה באנונימיות.
מבנה השיר:
בית אחד הנחלק ל-2, חלק ראשון מתאר את עברה במקורו, העושר, הכבוד והפרסום. החלק השני מתאר את ההווה בארץ ישראל בשכונת עוני ומצוקה באשקלון, בדידות ואנונימיות.
השוואה בין העבר להווה:
| עבר | הווה |
|---|---|
| זמרת החצר של מוחמד החמישי במרוקו. | גרה באשקלון, ליד לשכת הסעד, ריח של קופסאות סרדינים. שולחן מתנדנד על 3 רגליים. |
| עשירה, מכובדת (מעמד גבוה), מפורסמת, נערצת. | שטיחי מלך מרובבים (מלוכלכים) ומיטת סוכנות. |
| ניתן ללמוד שהייתה נערצת מאד, חיילים לחמו בסכינים ע"מ לנשק את קצות אצבעותיה ולגעת בשולי שמלתה. | זוהרה לבושה חלוק בוקר, מאופרת בצבעי איפור זולים. אומרת "מוחמד החמישי אישון עינינו" = חייה בעבר, נזכרת במוחמד. |