לבי במזרח

 / מאת יהודה הלוי

ללמוד ספרות בקלות

סיכומים בספרות  >>  שירה  >>  שירת ימי הביניים  >>  

לבי במזרח

" לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וָאֱסָרַי, בְּעוֹד
צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ
יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב. "

השיר מבטא געגועים עזים של הדובר לא"י. השיר בנוי על ניגודים.
בבית הראשון, בדלת, נאמר כי ליבו של הדובר נמצא במזרח. הכוונה במשפט זה היא שליבו נמצא בא"י ישראל, בעוד גופו נמצא במערב – בספרד. אלה הם ניגודים גיאוגרפיים המצביעים על מצבו של הדובר – מצד אחד, הוא חי בספרד, אך מצד שני, הוא חש כמיהה להגיע לא"י.
בסוגר של הבית הראשון, הדובר שואל שאלה: כיצד יוכל לטעום מזון וכיצד מזון זה יהיה לו טעים כאשר הוא נמצא כ"כ רחוק מא"י? בבית השני, שואל הדובר כיצד יוכל לקיים את נדריו (בדלת) בעוד ציון נתונה בידי אדום (שלטון צלבני) ואילו הוא, בספרד, נתון תחת שלטון מוסלמי (ערב) – (בסוגר). בבית השלישי, בדלת,אומר הדובר כי קל לו יותר לראות מקרוב את "עופרות" ה"דביר" שחרב. הדביר הוא קודש הקדושים בבית המקדש ומשמש כאן כפרט המייצג את הארץ כולה.

אמצעים סגנוניים: